מאת מרים גולדברגר 1991

כמו רב קוסם המעניק אתנחתא לצופים, מגלה את סודותיו המקצועיים תוך הדגמת תנועות ידיו ואביזרי קסמיו באומרו: "ראו כמה זה פשוט" – כך מוביל אותנו שרגא ווייל אל המעגלים האישיים של האמן – אל בית היוצר על מרכיביו המגוונים, ואומר: "הנה – זה המקום וזה האיש".

התערוכה תחילתה בסידרת ציורים המוקדשים למלאכות שבשרות האומנות, על רקע הצבעים והחומרים בריכוזם הססגוני מתגלים המוטיבים השונים שאיפיינו את עבודתו של האמן בשנים האחרונות – כגון האיל, הזרדים, עוף החול, כתונת הפסים, הנוצות, העלים והאילן. שילובם של אלה כבר לא מעמיס את כובד המשמעויות של יצירתו של האמן לאורך השנים. הסמלים השתחררו מתלותם בנושאים שאותם ייצגו בהקשרים קודמים, ופועלים רק בדרך האיזכור של המיתוסים הלאומיים והאוניברסאליים.

לאחר איזכור מעגלי עשיה מרוחקים מעט, חושף האמן לעינינו את "בית היוצר" האינטימי-אישי, ומוביל אותנו לפני ולפנים אל סביבתו-זירת יצירתו. כאן מרוכז המבט לתחום הסטודיו עצמו, המוטיבים הופכים למציאות האישית המקיפה את היוצר, מן החפצים הקטנים עד לכלים המרכזיים, כגון הכן, הדוכן והשולחן, על גילגוליהם הצורניים השונים אשר נבנים ומתפרקים בנטל העומס של משמעויות סוביקטיביות.

מראות פנים הסטודיו והשתקפות הנוף הניבט מחלונותיו עוברים שינוי צורה וצבע לפי תחושותיו האישיות של האמן. בדרך זו פותח שרגא ווייל אשנב אל עולמו על מרכיביו הגשמיים והמופשטים כאחד.

וכמו הקוסם שלכאורה מחלק איתנו את סודותיו, אך מיד מדגים קסם חדש אשר סודו כמוס בפנינו – כך שרגא ווייל מציג את החפצים והמושאים של יצירתו האמנותית בצרופים רופפים או גלויים, ובקריצת עין מעניק להם משמעויות ישנות-חדשות, אך רב הנסתר על הגלוי.